אוכל לכלבים:איך לאלף כלב לא לאכול זבל מהרצפה והרחוב?

איך לאלף כלב לא לאכול מהריצפה?
הכלב מרים זבל מן הריצפה.
זה בדרך כלל קורה בזמן הטיול: כלב  מתעניין בכל פיסת זבל שמוצא ומנסה להרים אותה.
 
קודם כל לא להיבהל כי ההתנהגות שכזאת טבעית לכלב. בטבע שלו הוא צייד והזבל - זה הגמול - הטרף שלו.
אז לא צריך לכעוס ולצעוק עליו ולא לרדוף אחריו. בכל זאת התופעה הזו גם לא נעימה וגם די מסוכנת ויכולה להיגמר בביקור לווטרינר.
 
איך להפסיק את ההתנהגות הזאת?
 
-          דבר ראשון: פשוט - לפנות למאלף והוא יאלף את הכלב שלכם, אבל לא לכולם הפתרון הזה מתאים.
-         הדרך השנייה: לטייל בשטח סטרילי או כל הזמן להיות ערני כדי לא להיתקל בזבל בדרככם, אבל לרובינו  זה קטע ממדע בידיונית.
-         הדרך השלישית היא: להפוך את עצמנו למאלפים ולחנך את הכלב בעצמנו, אבל גם פה יש "אבל".
אם החלטתם להשתמש בתרגילי אילוף, אל  תשכחו: בזמן האילוף אתם לא אבא ולא אימא של החמוד או חמודה שלכם, אלא מאלף. אתם צריכים לפעול באסרטיביות ולא לתת לחניך שלכם הנחות.
  
אז מתחילים.
 
ראשית נביים שטח האילוף.
-          נמצא (או נארגן) מקום נקי. לא נגיע כמובן למקום עם גירויים גדולים מדי, למשל שטח ליד פחי זבל פתוחים   מסיבה שבשטח עם הרבה גירויים אנחנן נאבד שליטה בכלב.
רצוי לבחור במקם צר, איזה שביל.
-          נפזר לאורך השביל את הפסולת במספר תחנות במרחק 3-4 מטרים אחת מהשניה,
-          נכין גם את עצמינו לאימון, נשמור כמה חטיפים אהובים על הכלב, כך שנוכל להוציא אותם ברגע הנכון.
 
עצרו רגע את ההכנות.
כדי באמת להפוך למחנך טוב, דמיינו לשניה את עצמכם בתור אובייקט לחינוך:
נגיד, מצאת ברחוב משהו מאוד מושך ובהישג ידך. מה תעשה? תתאפק? כמובן שתושיט ידך כדי לטפוס את המציאה. הרי אתה לא יודע שזה מסוכן. בדיוק ברגע זה המחנך שלך מושך את ידך בחזרה! – לא כואב, אבל בנחישות מונעת התנגדות לחלוטין. ומייד כדי להסיט תשומת לבך מהמציאה  המחנך מפקיד בידך משהו טוב, בהרבה יותר טוב ממה שמצאת! הוא אסר מצד אחד – מצד שני - תיגמל אותך מידי על התנהגות טבה! הרגשת?
כך גם הכלב שלך צריך להרגיש: המחנך אוסר בנחישות – מתגמל ו... הופך להרגל.
 
פעולת האימון
 
נלך במסלול שהכנו.
כל פעם שהכלב מוריד את ראשו ורוצה להרים אוכל מהריצפה, לא נרשה לו, ניתן לו משיכת הכוונה קלה עם הרצועה ונגיד לו "לא!" עם אינטונצית קשיות בקול.
אבל לכול "לא" הכלב צריך לקבל גם "כן"  וזה במקרה שלנו - לתת לו את הגמול שלו על ההתנהגות הטובה - את החטיף.
המסר הוא: "אם לא תרים זבל מהרצפה, תקבל מבעלים את הפרס הגדול יותר".
במקביל צריך גם לעודד לכלב במילה טובה, ללטף, להגיד "מצויין, כלב טוב, כל הכבוד"!  
משיכת הכוונה גורמת לכלב להרים את ראשו אל הבעלים ולראות את תגובתו.
כמו כן העידוד במילים יחד עם הענקת פרס תאפשר להמיר חטיף למילה טובה.
 
וכך סכימת האימון:
 
"לא!" בנחישות – משיכת קלה – מתן פרס (חטיף) – "כל הכבוד!" שמגיע לכלב.
 
צריך לחזור על הפעולה מספר פעמים וחשוב - במקומות שונים, שהכלב לא יתרגל למצב שרק בשביל ההוא אסור להרים זבל מהריצפה ובמקומות אחרים כן מותר. חשוב גם לגוון בגירויים: להציע לכלב מזון לכלבים..חטיף  מה שהוא אוהב. במקום מילה "לא" מותר להישתמש בפקודה "עזוב!"
 
 
אימון מוצלח מביא לכך שברגע שהכלב רק מזהה את הגירוי הוא קודם כל מרים את ראשו אל הבעלים ועל-פי התגובה הוא כבר יודע שאסור לו להרים זבל מהרצפה. וכמובן ברגעים האלה עדיין כדאי לתת לו פרס ולעודד במילה טובה. אם הזמן גם ה"פרס" יעלם – פשוט תמירו אותו רק לליטוף ולעידוד במילים.
 
בהצלחה! צוות מולי חיות מחמד